כל הפוסטים ברונן לוביץ

שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן", בעוד שבדרך כלל נאמר "כי תבואו

תחילתה של פרשת השבוע, 'אמור', מציבה בפנינו אתגר קשה, כאשר היא מפלה ומדירה בעלי נכויות מעבודת המקדש, וקובעת שכהן בעל

לחלק השני ב'משנה תורה' קרא הרמב"ם 'ספר אהבה'. זהו שם מפתיע, כי לכאורה אין כל קשר בין התכנים של הספר

ההכנות להילולת ל"ג בעומר במירון בעיצומן, ובעוד ימים אחדים יפקדו רבים את קבר הרשב"י, בתמימות, בחמימות ובהתלהבות. אל ההילולא ששורשיה

ברכה מוזרה ביותר היא הברכה "שבת שלום" בה אנו מברכים זה את זה בשבת. מה הקשר בין שתי המילים, ומדוע

באיזו מדיניות כלכלית דוגלת תורת ישראל? האם היא סוציאליסטית או תומכת בשוק החופשי? והאם יש בכלל מדיניות כלכלית על-פי התורה?

אחד מעמיתיי, המלמד בחורים צעירים לבר מצווה, נוהג לשאול את תלמידיו: מה המצווה הראשונה שעל ילד שהגיע לגיל בר מצווה

טעמים רבים וחשובים ניתנו למצוות השמיטה שבפרשתנו, אך רובם מתחברים בעיקר לעולמו של החקלאי השומט את אדמתו, ופחות אל האדם

מסופר על אדמו"ר חסידי שסיפר: בנעוריי תכננתי לתקן את כל העולם כולו, משבגרתי הבנתי שאצטרך להסתפק בתיקון אנשי קהילתי, בהמשך