כל הפוסטים בראה

בחצי השנה האחרונה אני פוגש יותר ויותר אנשים מיואשים, מימין ומשמאל, שהולכים עם הראש באדמה, על פניהם תוגת עולם, פרצוף

הציווי שבפרשה: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" מתכוון במשמעותו הפשוטה לאסור עלינו לחבול בגופנו מתוך אבל על מת. אולם חז"ל דרשו שציווי זה

במהלך ההיסטוריה נתקל עם ישראל בכמה נביאי שקר. רובם הגדול נבלעו בתהום הנשייה "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם

אנשים שראיית העולם שלהם היא בעין ערכית, עוצמים לעצמם את העין השנייה שביכולתה לזהות את האינטרסים, הכוחנות והמניפולציות שפועלים במציאות

"בָּנִים אַתֶּם לַד' אֱ-לֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת". הפסוק מבטא מצוה לא תעשה מתרי"ג מצוות. מנהגי

סיפור ידוע במסכת כתובות סז ע"ב מספר על נתינת הצדקה של מר עוקבא, כאן בתרגום: "מר עוקבא – היה עני

בפרשת השבוע נאמר: "בָּנִים אַתֶּם לַד' אֱ-לֹקיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים, י"ד א'). איסור ההתגודדות

הקשר  שבין הקב"ה לישראל מוגדר בפרשתנו כקשר שבין אב לבנים: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם…".  משה מדגיש בפני העם, שהקשר עם

המכלול השלם של היחס לאכילתנו הוא חלק בלתי נפרד מהצמחת ייחודם של החיים התורתיים ״כי עם קדוש אתה לה׳ א-לוהיך״

בפרשת השבוע כותבת התורה "לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ", ומכאן נלמדות הלכות בשר וחלב. בעקבות כך נעסוק בשאלה האם מותר לאכול