כל הפוסטים בנהוראי

כולנו מכירים את הלוגו המפורסם של משרד התיירות. שני אנשים הפונים ימינה ואוחזים בשני קצותיו של מוט, שבאמצעו תלוי אשכול

במהלך הויכוח הסוער בין קרח ומשה מבקש משה מדתן ואבירם שיעלו אליו. תגובתם לבקשתו של משה לא אחרה לבוא: 'וַיֹּאמְרוּ

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם

פרשת חוקת מתארת את שנת הארבעים והאחרונה להליכת בני ישראל במדבר. נדמה, שהלקחים לא הופקו העם ממשיך בתלונותיו על מזון

הפטרת השבוע מסתיימת בשני פסוקים משמעותיים : 'וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ

בסוף הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: 'אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:

אין הרבה חדש תחת השמש. מתוך הקריאה בפרשתנו לומדים אנו, בדומה לסיפורים מקראיים אחרים, על קנאה ומריבה על הבכורה ולמי

העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של חטא המרגלים הוא אחת מהמכות הקשות שספג עם ישראל בלכתו במדבר. דווקא בשעה

דו שיח נוסף המתקיים בין משה ליתרו מתואר בפרשתנו. הפעם מדובר ברגע הפרידה. משה מבקש מיתרו, שיצטרף למסע לארץ ישראל