השיבה לציון
הנביא ישעיהו מתנבא בהפטרת השבת על כל הטוב שיבוא על ציון. רושם חזק עושה הפטרה זו יותר מכל חברותיה לשבע
הנביא ישעיהו מתנבא בהפטרת השבת על כל הטוב שיבוא על ציון. רושם חזק עושה הפטרה זו יותר מכל חברותיה לשבע
ההפטרה היפהפייה שנקרא השבת, יכולה להיקרא גם הפטרת החלומות. הנביא ישעיהו מתנבא על השיבה לירושלים, העיר שתגיע לשיא תפארתה: "קוּמִי
אחד ההבדלים הבולטים בין ישראל ובין העמים במהלך ההיסטוריה, התבטא בחוכמת המשפט, שהובילה למשפט צדק. הפסוק הראשון בפרשתנו "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים
בתוך שלל המצוות [55!] המופיעות בפרשתנו, בולט מאוד האיסור הכפול שלא לאכול דם: "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ
הפחד מהאויב הוא האויב הגדול ביותר. על כך אומרת התורה: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם"
טו' באב מופיע במקורות כיום בו אירעו דברים טובים לעם ישראל. המשנה במסכת תענית [ד' ח'] אומרת: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן
ביום ראשון יחול צום תשעה באב. צום זה איננו סתם עוד יום צום בלוח העברי. במסכת תענית נכתב: "בְּתִשְׁעָה בְּאָב
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן". שואל רש"י: "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע שבחו
בעיצומו של הנושא העיקרי בפרשה, המערכה מול מדיין, יש הפסקה בסיפור המעשה לטובת מפקד בני ישראל, כנאמר בפסוקים הבאים: וַיְהִי
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" [במדבר