כל הפוסטים בגרים

מודיעים לגר הבא להתגייר מקצת המצוות, שתהיה לו אפשרות לא להתגייר אם יחליט שזה עול גדול מדי תולדות הגיור בישראל-תקופה

לגר אין מסורת של אבותיו הביולוגיים, שכמובן לא שמרו מנהגים שונים, אבל כאשר הגר מצטרף לעם ישראל, הוא מקבל גם

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) המקור התלמודי הידוע שבו מוצגים התנאים הנדרשים מהמתגייר על ידי בית הדין מופיע

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): גישות מחקריות בנושא קבלת המצוות ומניעי המתגייר לאור ההלכה בעולמם של חז"ל בנוסף

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני,

הרב גורן נהג לציין בתעודות הגיור שהוא מסר לגרים את המשפט: "לגיור אין תוקף בחוץ לארץ" מעלות רבות יש לארץ

יש כאן רגש נחיתות של היהודי לעומת הגר שבחר מיוזמתו להיות יהודי, וגם לא אחת הוא דווקא מקפיד יותר במצוות

מה היקף הדין של משפחה שנטמעה נטמעה והאם יש לכך גם השלכות על כניסתם של לא יהודים כהלכה לכרם בית

קיימות כיום תפיסות סובייקטיביות של השייכות היהודית לעומת התפיסה האובייקטיבית ההלכתית כיצד נדע מיהו יהודי? מהי סוג ההוכחה הדרושה? שאלה

בסיום הטור הקודם, עסקנו בגישה הבדלנית המזוהה עם עזרא ונחמיה בירושלים של הבית השני במחצית המאה החמישית לפנה"ס במאבקם להוצאת