כל הפוסטים בנהוראי

פרשתנו מתארת מקרים שונים בהם אדם נאלץ להימכר לעבד. התורה מגבילה את שליטתו של האדון על העבד ומציבה גבולות לשעבודו:

במונח 'אונאה' אנו משתמשים בד"כ בהקשרים ממוניים. כך גם לומדים אנו מלשון הפסוק: 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד

אחת לכמה שנים, ובעיקר כשישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' (במדבר ל,ב) פתיחתה של פרשת מטות אינה

בהערכות בני ישראל, בערבות מואב, לקראת מלחמת כיבוש ארצות שבעת העמים, הם נצטוו: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואיבדתם

כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית, לבוא ולקלל את ישראל, מבקש בלעם לקבל את הסכמתו של הקב"ה. תשובתו

כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם … לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר … כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות לקראת הכניסה לארץ. בסופה חורגת לכאורה התורה מהרצף וחותמת במצות הקורבנות בכלל וקרבן התמיד בפרט. התורה