כל הפוסטים במשפטים

נוהגים להעלות על נס את העובדה שבני ישראל הקדימו "נעשה לנשמע" במתן תורה. רש"ר הירש: "הדברים שבכתב לא כללו אלא

אם לאחר שש שנים העבד העברי (שלפי חז"ל נמכר בגניבתו) אינו רוצה לצאת לחירות, רוצעים את אזנו. בתוספתא שאלו –

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א). מיד לאחר מעמד מתן תורה הנבואי והמרומם, התורה מפרטת את 'פרשת המשפטים'.

"אף על פי שהוא נותן לו, אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו, שנאמר ועתה השב אשת…" (בבא קמא פ"ח מ"ז)

אחת מסוגי הדרשות הנפוצות אצל חז"ל היא דרשת 'למה נסמכה', המבוססת על ההנחה שסדר הבאת הנושאים והעניינים בתורה אינו מקרי,

עו"ד אילן בומבך ימים סוערים עוברים על מערכת המשפט בישראל. כולנו חשופים לדיווחים קשים על מערכת המשפט – שאלות על

הפרשה כוללת דינים ממוניים ודיני נזיקין המסדירים את ההיבטים החברתיים של חברה מתוקנת. תורת ישראל מיוחדת בכך שדינים אזרחיים הם

לכאורה יש בקומוניזם משנה חברתית וכלכלית סדורה, המגדירה סדרים חברתיים הוגנים וצודקים, מונעת פערים חברתיים, ויוצרת חברה שיתופית ושוויונית. לכאורה

כל המבקש להנחיל את מורשת ישראל ואוצרותיה לבני המאה ה-21 יודע שאחד האתגרים הקשים והגדולים ביותר שניצבים לפניו הוא דרך

פרשת משפטים מניחה את התשתית לבניין החברה הישראלית. מסד נורמטיבי שמבוסס על עקרונות שתכליתם להבטיח חברה אנושית צודקת 'ממלכת כהנים