כל הפוסטים בגרנביץ

בקיץ האחרון, בעודי מתכונן לשבת קודש בביתי, התקשרה אלי חברת המשפחה, שמגיעה אל ביתנו הרבה, ואמרה שהיא שוהה בניו יורק

לפני כחודשיים יצאתי עם חבורה למסע באוקראינה בעקבות גדולי החסידות. כשהגענו למעז'יבוז', העיירה של הבעש"ט, נתבקשתי כמוביל המסע, לדבר כמה

הארייט טאבמן הייתה שפחה בשדות הכותנה באמריקה בתקופת העבדות הידועה לשמצה. בגיל 29, בצעד נועז, היא הצליחה לברוח לבדה לצפון,

השבת, כשאתם קוראים את המדור, אני נמצא עם קבוצה באוקראינה, במסע בעקבות גדולי החסידות. קורה מפעם לפעם שחברים, או כאלו

"הייתי חמש שנים במקום שבו אף אחד(!!) לא רב ולא חבר, לא התעניין בי, ברגשותיי, בקשיי. לאף אחד לא היה

משהו קורה בפוליטיקה. מפלגות סקטוריאליות נלחמות על קיומן ופוליטיקה שבטית נדחקת הצידה. אינני מבין בפוליטיקה, ואין לי רצון לעסוק בה,

חצר אחת יש בירושלים, אליה מתקבצים בנים ובנות שיצאו מן המגזר הדתי והחרדי. מנגנים, מדברים, משתפים, מבררים, לומדים תורה, ומחפשים

בנעוריי הייתי אוהב לבקר במקומות קדושים, במקומות בהם יש חממה רוחנית כלשהי. קהילות סגורות, קבוצות העוסקות בעבודת האלקים. מקומות של

המנהיג החסידי האולטימטיבי, הבלתי מעורער, הוא רבי אלימלך מליז'ענסק. או כפי שהוא מכונה – "ר' מיילעך". סיפורים רבים אודותיו בעניין

פעם ישבתי עם חבר, ודברנו על עניינים של טרדות כלכליות. באותה תקופה חברי השתתף בסדנה שמעבירה תהליך הבראה בתחומים הקשורים