וירא בסבלותם
בפיהם של חז"ל, וכך גם בתרגום השבעים, נשמר שמו המקורי של החומש השני בתורה כ"ספר הגאולה". יש בכך כדי להבליט
בפיהם של חז"ל, וכך גם בתרגום השבעים, נשמר שמו המקורי של החומש השני בתורה כ"ספר הגאולה". יש בכך כדי להבליט
הציר ההיסטורי עליו מתפתחת האומה הישראלית הינו: יחידי סגולה, ג' אבות, משפחת יעקב, עם ישראל. ההתפתחות המתוארת בתורה החל מפרשת
השם 'משה' ניתן למשה רבנו על-ידי בת פרעה, אך הוא כנראה דבק במשה, משום שהוא התאים לו מאוד. משה לא
גזירת השעבוד ואחר כך גם גזירת הבנים שהוטלו על ידי פרעה נגזרות בסיוע ובעצת יועצים. מהניסוח המשתף של פרעה הכולל
מראשית ימיו נתפס משה כסקרן ואכפתי. בעוד שבעבר משה היה נחוש לבצע כל משימה- דווקא בעת הזו, כשהקב"ה פונה אליו,
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" (ישעיה כ"ז,
כל עוד יוסף ואחיו וכל הדור ההוא היו בחיים, לא הרעו המצרים לישראל. רק לאחר שקם במצרים מלך שלא ידע
הדיאלוג שבין ה' למשה הוא שיעור מרכזי במנהיגות. פגשתי את אלה שרוצים להיות, שבטוחים שרק הם מסוגלים, ואילו משה– גדול
"כי גדול הוא יותר ההבדל הפנימי שבין שומרי תורה לעוזבי דת, מאותו ההבדל שבין ישראל לעמים", כך כתב לא אחר
לאחר מות דור היורדים למצרים החל שיעבוד הצאצאים: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל