כל הפוסטים בהרב רונן לוביץ

אחרי סדרת המכות של פרשת "וארא", בהן פרעה הכביד את לבו בעצמו, (פרט למכת השחין), מגיעות המכות האחרונות בפרשת "בא",

התחלת דרכו של משה כמנהיג רצופה, לכאורה, בכישלונות, וחלוקת הפרשות הראשונות של ספר שמות כמו באות להדגיש כישלונות אלה. פרשת

  הפעילות במרחב הציבורי בישראל הצטמצמה מאוד בתקופה האחרונה, ודומני שיש רק סוג אחד של פעילות שלא הצטמצם כי אם

רובנו מדוכדכים מן הסתם מהפלגנות הרבה בישראל, אשר מוצאת את ביטויה החריף בזירה הפוליטית שבחרה שוב בבחירות. היינו שמחים לראות

  רוח של אחדות שורה בפרשתנו, והיא עומדת ביציבות על ארבע רגליים: ערבות הדדית, אמפתיה, מיגור השנאה ושוויון. הערבות ההדדית

לעתים נדירות יחסית מזדמן לקרוא את הפטרת פרשת מקץ שעוסקת במשפט שלמה, שכן ברוב השנים שבת מקץ חלה בחנוכה, וקוראים

חתירה לשלמות היא תכונה מאוד לא מושלמת. הפרפקציוניסט עלול להימנע מביצוע פעולות נכונות, בשל חוסר ביטחון שיצליח להשלים אותן. האמת

  פתאום קם אדם בבוקר ומגלה ש"הנה היא לאה", וכשהתברר לו, ליעקב, שהוא עשה את כל ליל נישואיו עם האישה

  חז"ל לימדו ששלושת האבות תיקנו את שלוש תפילות היום-יום (ברכות כו:), אולם יצחק הוא אב התפילה המובהק. תפילת השחר

  נישואי רבקה ליצחק תופסים את מרכז הפרשה, ומטבע הדברים ממקדים אליהם תשומת לב רבה. אולם בסוף פרשתנו אנו קוראים