כל המאמרים במדור זווית אישית

שתי מערכות יחסים משמעותיות יש לנו בחיינו- האחת אנכית והשנייה רוחבית. האנכית זו מערכת היחסים עם הורינו, הדור שמעלינו, והרוחבית היא עם רעינו, חברינו, בני

לספר סיפור זה ממש לא רק סתם איזה משהו להעביר את הזמן לילדים לפני השינה. לספר סיפור כמו שצריך זו אומנות שלמה, עדינה ומורכבת. זה

במילונים השונים, ההסבר לביטוי 'קוצר רוח' הוא 'חוסר סבלנות'. ה'מצודת דוד' פירש את המילים 'וּקְצַר רוּחַ'- 'הממהר לכעוס', ועל המידה ההפוכה 'אֶרֶךְ רוּחַ' כתב רש"י:

לכאורה שם זה עניין מאד טכני. משהו לזהות באמצעותו את הבן אדם, ודרך ליצור איתו קשר. וכי מה לי אם קוראים לו בוריס או סרגיי,

  התמונה המשפחתית החותמת את ספר בראשית, בה יושבים סוף סוף ביחד כל משפחת יעקב וצאצאיו, לאחר כל התלאות והטלטלות שהמשפחה הזו עברה, ומניחים את

הקב"ה בוחר בשירי זימרה, אולי כי 'בוחר ו'חיבור' קשורים זה לזה, והקב"ה בוחר את מי שבוחר בחיבור. השבוע עלה לאוויר שיר חדש של אברהם פריד

חינוך זה לא רק לגרום לילד להאמין בך המבוגר, ולציית לך מכוח הסמכות והכוח שיש לך כמבוגר. האתגר החינוכי הגדול יותר הוא לגרום לילד להאמין

חכמינו לימדו אותנו בפתגם הידוע כי לא רק 'שנאה מקלקלת את השורה' אלא גם 'אהבה מקלקלת את השורה'. פרשיות השבוע האחרונות מספרות לנו על שני

  "הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ". פרשיות השבוע והחיים שלנו הם היינו הך. מה שיש בפרשיות השבוע יש בחיים וההיפך. אל

  המציאות ההיסטורית של העם היהודי נוסדה ונוצרה כך – לאחר השלב הראשון של האבות והאימהות, הגיע שלב יצירת העם, וזה נעשה באמצעות שְׁנֵים עָשָׂר