כל המאמרים במדור זווית אישית

  "וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים… וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ… וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם…" [פרשת תולדות]. במדבר החם

האם יכול אדם להיות תלמיד לאדם שמעולם לא פגש ולא הכיר באופן אישי? כך חשתי השבוע, כרבים אחרים, למשמע הבשורה על פטירתו של הרב פרופ'

  'וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱ-לֹהִים'. הן בפרשת 'לך לך' והן בפרשת 'וירא', אנו נפגשים עם ברית המילה-

מה הופך אנשים להיות גדולים באמת? לא גדולים פופוליסטיים, לא גדולים לרגע או לקדנציה, לא גדולים של 'לייקים', לא גדולים של כבוד או קומבינות פוליטיות,

  במובנים רבים דמותו של הנביא היא דמות טראגית. מצד אחד- בציווי האלוקים על הנביא להזהיר ולומר לציבור את האמת הנוקבת בלי כחל וסרק. הנביא

מילה אחת שיש בה הכל- שיעור במנהיגות, בהתנהלות ציבורית, במידות ובענווה- 'נַעֲשֶׂה'. יכול היה הקב"ה להרשות לעצמו בשקט לכתוב בתורה 'אעשה אדם', ואף אחד לא

הימים הנוראים תשפ"א היו נוראים ומטלטלים. מנייני החצר והרחוב, הבידוד והסגר, המספרים והנתונים, התפילות והזעקות- כל אלו יצרו מציאות חיים וחגים חדשה, שנהיה כולנו זקוקים

בשש מילים מצליח הנביא הושע לתאר מציאות רוחנית – מנטלית- חברתית – ונפשית של  פרטים ושל עם. הנביא הושע בן בארי, חי והתנבא בעשורים האחרונים

מצעד החיים מתקיים יום יום בארץ ישראל. מצעד החיים הראשון התקיים ב 1988 לאחר פתיחת שערי פולין. השם 'מצעד החיים' ניתן כמשקל נגד למצעדי המוות

כשקראתי בעבר מדרשים וסיפורים על ימי חורבן, מלחמות אחים, שריפת תבואות הדדית, ושנאת חינם, חשבתי לעצמי שאיזה מזל שאלו סיפורים של פעם, ולנו זה לא