כל המאמרים במדור סוכות

שיחה שהתרחשה לפני שבועיים, בבית קפה ב'איירפורט סיטי'. כל השמות בדויים. "תשמע", אמר לנו כרם: "אני לא יודע למה, אבל השנה אני מתלבט לגבי הסוכה.

יהודים שפינו את גופתה מצאו בתוך אגרוף כף ידה פתק בו נכתבו בעברית המילים "חזק ואמץ" "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי… כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה

בשפה ציורית אפשר אולי לומר שהמעבר בין יום כיפור לסוכות הוא מעבר מעיסוק באיכות החיים לעיסוק באיכות הסביבה. שניהם חגים של התבוננות- פנימה והחוצה. בעוד

מצוות הישיבה בסוכה מופיעה בפרשת אמור שבספר ויקרא "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". מהמילה 'תשבו' למדו חכמים שמצוות הישיבה בסוכה משמעותה מגורים בסוכה כדרך שאדם יושב בביתו

השנה אנו קוראים את פרשת האזינו בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. נוכל לראות איך הפרשה מחברת את הימים הנוראים לחג הסוכות. יום כיפור הינו בחינת

במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר

  כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב לשעה קלה את מפלסי דירת

חוויה רוחנית צריכה להיות מונהגת גם על ידי המלכות והממשלה זה עתה סיימנו את שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש עמד על מכונו התקיים מעמד הקהל

  המעבר מהימים הנוראים לחג הסוכות הוא מעבר חד ביותר מימי יראה לימי שמחה, והוא ניכר בכל דפוסי ההתנהגות שלנו. – האדם שביום כיפור חדל

האורחים זורמים, ולא רק בחג הסוכות: תניה ואבי אימצו שני ילדים שננטשו, תמר ויהודה עזבו הכל כדי להקים "בית יהודי" בכפר נידח בצפון הודו, ויפתח