כל המאמרים במדור פינחס

בבוקר שבת שמחת תורה פרצו לתוך מדינת ישראל אלפי מחבלי נוחבה וחמאס, ותושבים מעזה. מטרתם הייתה לפגוע באזרחי ישראל, ללא הבחנה, לרצוח בדם קר, לאנוס,

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ. הפרשה פותחת במפקד לאומי לקראת ירושת הארץ וחלוקתה. בהמשך, משה מבקש מחליף שימשיך וינהיג את

כאשר ה' מראה למשה את הארץ שאליה הוא לא ייכנס, משה בתגובה חושש לעם ישראל שיצטרך להישאר "כצאן אשר אין להם רועה", ומבקש למנות עבורם

מן המפורסמות היא שבהריגת פנחס את זמרי הוא הציל את עם ישראל מכליה, שכן הקב"ה הכריז עליו: "פִּינְחָס… הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי… בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם

סיפורי הפרשות האחרונות בונות אנשים כסמלים: קורח- סמל העושר והמחלוקת, בלק ובלעם- סמלי המתח בין קללה והברכה ופנחס שהפך סמל הקנאות הדתית. אחרי שהרג את

  בתחילת הפרשה מובאים המעשה והגמול. המעשה – "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא

לא כל אדם יכול להחליט שהרצון המתגלה בליבו הוא רצון ה' האמיתי למרות שמעשיו נוגדים את ההלכה, ייתכן שיצרו הוא שמשיא אותו לעשות את העבירה

פרשת בלק הסתיימה בגבורת הקנאה לשם ה' של פינחס בראותו המגפה הפוקדת את בני ישראל ובעוד היא נמשכת בא זמרי בן סלוא נשיא בית אב