כל המאמרים במדור ערך מוסף

מה עובר בראשו של אדם שמבצע עבירות חמורות? מדוע הוא לא חרד מפני האפשרות שייתפס וייענש? פרשת השבוע 'נצבים' עונה על כך כשהיא מתארת את

כיצד צריך אדם להתמודד עם בעיות וצרות גדולות? נראה שקיימים בעניין זה הבדלי גישות בין טיפוסים אופטימיים לפסימיים. בפרשנותם של שניים מגדולי הפרשנים לפסוק אחד

מצוות השבת אבידה זכתה למעמד של מצווה המהווה דוגמה שכל אדם מכיר מילדותו, שכן מדובר במצווה פשוטה ומובנית. מצווה זו נוגעת לכולנו, מאז היינו תינוקות

ברשימה הנוכחית אבקש לפרוס מספר הרהורים מסכמים, בעקבות סדרת הרשימות שעסקה בנושא תכנון המשפחה. הרשימות זכו לתגובות מגוונות, חלקן אוהדות יותר וחלקן אוהדות פחות (בהרבה),

פתגם ידוע המנוסח בלשון תפילה, פונה לא-לוהים ואומר: "תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,

עימותים צבאיים הם הנושא החורז את רוב פרשת "דברים". משה רבנו סוקר מלחמות מוצלחות שניהלו בני ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת, אולם לפני שהוא מתאר

שני סוגים של אנשים נקראים בזמננו נצבים: האחד הוא נצבים במשטרה, והאחר הוא נצבים בסרט קולנוע. אותה מילה משמשת בשני המקרים, אבל במשמעות שונה ואף

"על מה עלי לעשות תשובה, הרי אני שומר מצוות, משתדל לא להזיק, ואף עושה מעשים טובים לעתים קרובות?!", שאלה זו עולה בשיחות הימים האלה או

הצרות הגדולות ביותר ראשיתן בדרך כלל בסימנים קטנים של בעייתיות, והן מתפתחות בהדרגה. בדומה לכך גם ההישגים הגדולים ביותר אינם מושגים בדרך כלל בהפתעה ובבת

פרשת "ראה" מכילה מעברים חדים בין מצוות מנוגדות באופיין, אשר ניתן לחלקן לשלושה חלקים: הראשון: התמודדות עם ההשפעות השליליות של גורמים שונים בארץ, כגון: עבודה