כל המאמרים במדור זווית אישית

פרשת משפטים פורסת בפנינו מפה ומצע של איך צריכה להיראות חברה יהודית ערכית ומוסרית, המתיימרת להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. כמו בחיים, גם בפרשה –

במה זכה פסוק שנראה טכני לחלוטין- "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו", להיות הפסוק החותם את פרשת יתרו שבה מצויים עשרת

יש דברים בחיים שאין בהם קיצורי דרך, ושצריך לעבור אותם ובהם באופן מסודר שלב אחרי שלב, בלי דילוגים ובלי מניפולציות. בחיים צריך לסנכרן בין הרגש

משה ופרעה, שתי דמויות שהצד השווה ביניהן הוא ששניהם מנהיגים. מעבר לכך- הם הכי שונים בעולם. משה מייצג מיעוט גלותי ופרעה – אימפריה שלטת. משה

השתתפתי השבוע בכינוס רפואי שנושאו היה טיפולים חדשניים בחולי כליות, כאשר המשתתפים בכינוס היו אנשי ונשות מקצוע מתחום הנפרולוגיה. בין היתר עלה הנושא של תרומת

צמד המילים 'משפט וצדק' הן מאבני היסוד בעולמה של היהדות מאז התהוותה ומאז היינו לעם. כבר לפני כ 4000 שנה, הרבה הרבה לפני שהעולם בכלל

שתי שאלות צריכות להדהד בתוכנו בעת הזו של המשבר – ברמה המדעית – רפואית, וברמה החברתית רוחנית. האחת- למה זה קרה ? השנייה- איך אפשר

בימים סוערים, ומול טלטלת החיים, מבקש לו האדם נקודת אחיזה ומשענת יציבה. שלושה אירועים משמעותיים וסוערים מתחוללים סביבנו בימים אלו. אירועים שעל פניו אין שום

לכאורה יש בקומוניזם משנה חברתית וכלכלית סדורה, המגדירה סדרים חברתיים הוגנים וצודקים, מונעת פערים חברתיים, ויוצרת חברה שיתופית ושוויונית. לכאורה הרעיון הקומוניסטי צודק- אז למה

כל כך התרגלנו מילדות לפסוק המכונן בעשרת הדיברות- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.." , שאנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה פשוטה- למה המילה 'כַּבֵּד' דווקא?