הפתיח של הפרשה מפגיש בין שתי חזיתות תובעניות ומורכבות בחייו של יעקב, חיי המעשה ובניין המשפחה. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות
כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה
השתלבות ללא ויתור על העצמיות
תולדות חייו של יעקב היו רצופים התמודדויות ואתגרים, כפי שתיאר באזני פרעה: "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי" (בראשית
קביעות עיתים לתורה בחיי המעשה
ביציאתו של יעקב לחרן הוא חוזר לבית מדרשם של שם ועבר לארבע עשרה שנים נוספות: "חזקיה אמר: בן ס"ג שנים היה אבינו יעקב בעת שנטל
ברכות התורה בחיי המעשה
יעקב אבינו הוא הראשון שקיבל את הכינוי "איש תם יושב אהלים". מקובל לחשוב שמי שהוא 'איש תם', ו'יושב אהלי בית המדרש' מנותק מההנהגה ומחיי המעשה, אולם 'תם'
קהילה כמסגרת המשך לצמיחה
לעת זקנתו זוכה אברהם לראות את מפעלו האמוני המהפכני זוכה להצלחה. "ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א). סביבו קהילה של
קץ עידן התמימות
בפרשתנו מצטווה אברהם למול את עצמו. "וירא ד' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים וגו'. ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית
חיים של שליחות בעידן פוסט מודרני
הפנייה האלוקית לאברהם בפרשת העקידה נענית ב'הנני'. "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם. ויאמר אליו: אברהם! ויאמר: הנני!" (בראשית כב א). גם הפנייה
להביט לאחור
בשעת הפיכת סדום הפצירו המלאכים בלוט להזדרז במנוסתו, וכן הורו לו שלא להביט לאחור: "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ". אולם אשת לוט האנונימית הפרה את
עולם בנוי ועולם חרב
לאחר צאתו מהתיבה, נח, שהיה איש צדיק תמים, התדרדר רוחנית. הוא השתכר מיין שהופק מהכרם שנטע, ומשם לחטא של גילוי עריות הדרך היתה קצרה. מהכתובים
היציאה מהתיבה לחיי המעשה
תיבת נח היתה מקלט בטוח לנח ולמשפחתו ולכל בעלי החיים, מפני המבול שהתחולל בחוץ. בתוך התיבה הסגורה והמובדלת, נוצר מיקרוקוסמוס ייחודי. במשך שנה התהווה בו