הלכות רבות מוקדשות לאופן כתיבת ספרי התורה, התפילין והמזוזות – החל מסוג העור שמשתמשים בו לצורך היריעות, דרך העיבוד שלו, הכנת הדיו, צורת האותיות, צורת
כיצד עשה בצלאל את הארון? אמרו בירושלמי [שקלים פ"ו ה"א]: "שלש תיבות עשאו, שתים של זהב ואחת של עץ, נתן של זהב בשל עץ ושל
קריאת תיאור הקמת המשכן ותרומת חומרי הגלם להכנת כליו, הזכירה לי במידה רבה, את ייסוד משכנו של זוג צעיר ותהליך התפתחות התא הזוגי לכדי משפחה.
לאדם יש בחירה חופשית, אבל פעמים רבות אנשים מוצאים את עצמם לכודים בנסיבות שבהן אילוצים שונים, מוסכמות וחששות, כופים אותם לפעול בניגוד לרצונם – ולמעשה
במקום הקדוש ביותר לעם היהודי- קודש הקודשים של המשכן ובית המקדש, ניצבים מעל ארון הברית שני כרובים. תיאורים ופרשנויות רבות ניתנו לאורך הדורות על משמעותם
פרשיות ויקהל פקודי הן פרשות, המתארות את עשייתו ובנייתו של המשכן. בפרשיות הללו ישנה חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה. אין התורה חוזרת על פסוקים
אחד הפסוקים המזוהים יותר מכל עם גדרי השבת בהוראות התורה מצוי בתחילת פרשתנו (שמות לה, ג): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". כבר ביארו
הרב ארי לנדא במסגרת הדיווח על איסוף החומרים לבניית המשכן בפרשה, כותבת התורה (פר' לה' פס' כז' ) " וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת
הרב משה פינצ'ק בשבת פרשת כי תשא התקיים הכנס השביעי של המרכז למשפט ולרפואה של המכללה האקדמית נתניה בראשותו של ד"ר יוסי גרין. בכנס נידונו
פרשות ויקהל פקודי הינן שתי הפרשות האחרונות מבין חמש פרשות המשכן, החותמות את חומש שמות. פרשת ויקהל מפרטת את עשיית כלי המשכן ואילו פרשת פקודי
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
