כל המאמרים במדור אמור

השבת יום פטירתו של המשפיע החב"די המיתולוגי ר' שלמה חיים קסלמן. הוא עבר שתי מלחמות עולם, ראה עולם בנוי וחרב ובנוי. ידע רדיפות קג"ב כמו

פרשת אמור מופנית אל הכהנים, קבוצה מוגדרת בעלת שיוך משפחתי ומטען גנטי מולד, שהוקדשה לתפקיד ציבורי-לשרת בקודש. הכהנים הם החולייה המקשרת בין האדם לא-ל. בעבודת

לפי מסורת אחת ל"ג בעומר הוא גם היום בו יצא רבי שמעון בר יוחאי ממערת מחבואו בבריחתו מפני הרומאים (ערוך השולחן, תצ"ג ז'). יציאה זו מייצגת

תרבות הדיבור והשיח בישראל ובעולם כולו, הולכת ומידרדרת משנה לשנה. אמצעי תקשורת המונים נגישים וזמינים לכל, דוגמת ה"תגוביות" (טוקבקים) במרשתת – בעיקר האנונימיות שבהן; "פרופילים"

פרשת 'אמר' מצווה על קדושת "הכוהנים בני אהרן" ומצַווה על היבדלותם במעשים, במנהגים, בנישואין ובאבלות. הכוהנים משרתי ד' בבית המקדש היו צריכים להיות ללא פגם

יש מחיר כבד להדרה; התוצאה של אי-ההכלה ידועה מראש. כשאדם אינו מוצא את מקומו – אין הוא חש מחויב יותר, והוא הופך מאוהב לאויב. כך

"קידוש השם", כפי שהוא שגור בלשון העם וצרוב בתודעת הציבור, קשור עם המוות. וכך מפרש ספר החינוך [מצוה רצו] את הכתוב בפרשתנו: "ונקדשתי בתוך בני ישראל"

עמדנו ברשימה הקודמת על התהליך שהפך את התפילין ממצווה שאמורה ללוות את האדם לאורך כל היום, לריטואל 'טקסי', הנעשה בשעת התפילה בלבד. ראינו כי מבחינה