כל המאמרים במדור כי תבוא

ניתן ללמוד מכאן על האפיקים המגוונים שיש להשתמש בהם כדי לקרב את כל עם ישראל לתורה לקראת סוף הפרשה פונה משה רבינו לבני ישראל ומעוררם

ככל שאנו מתכוונים יותר בברכה, ולא מפטירים אותה כלאחר יד – כך ברכתנו מכוונת ונושאת בחובה את השפע הגדול מהי ברכה? מה טיבה של האמירה

כיצד מספרים סיפור היסטורי? כשהיינו בצבא, הפגישו אותנו במסגרת סדרות חינוך כאלו ואחרות עם דמויות שהשתתפו במלחמות ובקרבות, ואלו סיפרו לנו בגוף ראשון את סיפור

אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני הורים, מורים ומבוגרים הוא איך להעביר את הסיפור ההיסטורי הפרטי והלאומי לדורות הבאים. איך מספרים לילדים סיפור על אירוע שהתרחש

מבין אחד עשר הארורים, אנו מוצאים ארור אחד המצריך דקדוק בלשונו: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם" [דברים כז כו]. מה

הכניסה והיציאה, "כי תצא" ו"כי תבא", צמד-חמד הם, כשני תאומים סיאמיים, ההולכים תמיד בצוותא ולא ייפרדו לעולם. מסכת הברכות שבראש הפרשה, מפגישה אותנו פעם נוספת

התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּֽל" (דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות

כיצד צריך אדם להתמודד עם בעיות וצרות גדולות? נראה שקיימים בעניין זה הבדלי גישות בין טיפוסים אופטימיים לפסימיים. בפרשנותם של שניים מגדולי הפרשנים לפסוק אחד

הביכורים הם כקרבן והבאתם למקדש נתמכת בסיוע הכהנים כמקבלי הביכורים, כפי שהתורה קובעת: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו…". המילים "אשר יהיה

יונה, או חָמָמֶה, בשמה המקורי שהוענק לה בתימן, התייתמה מאִמה בגיל שש. מסע רגלי מפרך לארץ האבות, סכנת מוות שריחפה על אחיה הגדול ופרידה מחיים