כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

ליל הסדר עשוי לשמש קורס מבוא, ואם תרצו – קורס חובה, בסולידריות יהודית. הוא מלמד אותנו שאיננו יכולים ליהנות מהאוכל או מתחושת החירות עד שנחלוק

בכל פעם שמגיעים לפרשיות ויקהל-פקודי יש לו מעט מבינותינו הנבוכים מעט: לשם מה כל אותה חזרה, שלמראית עין נראית טרחנית וארכנית? היה מי שהמשיל פרשיות

פרשיות המשכן רצופות פרטים ופרטי פרטים, של מידות, ושיעורים, סיפורי בדים, בגדים וחומרי בניין. ועד כדי כך מרובים הם הפרטים, שלא תמיד נותנים אנו את

מגילת אסתר היא מגילת העם היהודי בדורות האחרונים. מגילה שסיפור החורבן והבניין, השואה והתקומה, ישראל והעמים, הפרט והכלל, שזורים בה לכל אורכה. גם שמה של

למרות שכיחותו, תוכן המונח "קדושה" או "מקום קדוש" אינו ברור כלל ועיקר. במהלך הדורות הוצעו לו עשרות הגדרות, שונות ומשונות, ועדיין אין אחת מהן שיכולה

בסערת הפסוקים המקראית נבלעים לעתים ביטויים ייחודיים ורבי משמעות שהולכים ל"איבוד" בשלל הצבעים והגוונים שבתורה. אם כך בדרך כלל, קל וחומר בפרשת בשלח, שעיקרה מכוון

אומרים עבדות יש בעולם. מה זו עבדות? החושב שתופעת העבדות פסה ועברה מן העולם, ראוי לו שיקרא את ספרה הקלאסי של המסאית האמריקנית ברברה ארנרייך,

סיפור המפגש בין יוסף ואחיו והצגתם בפני השליט הזר, פרעה מלך מצרים, עשוי לשמש אבטיפוס לקושי הגדול שבפניו ניצבו וניצבים יהודים, במשך דורות רבים, בהיותם

מעשה דינה בשכם זכה להרבה פירושים, בעיקר לעניין הענישה הקולקטיבית שבסופו והשלכותיה לימינו. אכן, גם ראשיתו של המעשה דורשת שימת לב, ובמדרשי חז"ל כמו גם

אחת התכונות הבולטות שמהן יכול להתרשם על נקלה כל מי שמעיין בתורה הוא "חופש המידע". בניגוד לטקסטים בני ימינו, שלא אחת מגלים טפח אך מכסים