כל המאמרים במדור ויקרא

מושגי הטומאה והטהרה שייכים לאותו תחום שרבינו סעדיה גאון זצ"ל הגדיר כמצוות השמעיות. לאמור: אין מקום לחפש בשכל האנושי את ההכרעה מפני מה תופעות ביולוגיות

שבת פרשת החודש היא האחרונה מבין ארבעת השבתות המיוחדות, אשר חלה בסמוך לראש חודש ניסן (מגילה כט א). בשבת זו מוציאים ספר תורה שני ובו

העולם העכשווי מציע לנו חיבורים עמוקים שבין גוף לנפש, בין פנים לחוץ. אחת הגישות הבולטות היא ה – mindfulness, "קשיבות", המוגדרת כמודעות והתבוננות במתרחש, רגע

בסבך הדינים העוסקים בנושאי טומא וטהרה, ישנה התייחסות של דינים אלה במקרה של יולדת: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ

בשבת החודש קוראים, בנוסף על הפרשה, את פרשת החודש (ספר שמות, פרק י"ב), המכריזה על חודש ניסן כחודש הראשון לחודשי השנה ועוסקת בחג הפסח ככלל

פרשתנו פותחת באשה היולדת ובטומאתה כתוצאה מהלידה – 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא'

לחלוקה שבין שלושת המחנות: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל יש ערך מעבר להיבט הפרקטי והטריטוריאלי. החלוקה מעמידה היררכיה בין המחנות לפי מידת קרבתם לאזור

בעיית הבדידות היא אחת הבעיות המרכזיות של האדם בתקופה המודרנית. בעבר אנשים חיו רוב חייהם בחיק המשפחה ובחברת שכנים וידידים, ובמקום המגורים כולם הכירו את

מאורע הלידה הינו מן המאורעות המשמחים ביותר של האדם. והנה דווקא שם, אנו מוצאים מושג כמו 'טומאת יולדת'. היחס של חז"ל אל חיי אישות הוא

אחד הפרדוקסים היותר גדולים של המאה העשרים ואחת הוא דרך ההתמודדות של העולם עם ערך החירות והחופש. מצד אחד- ברמה ההצהרתית- זהו הערך העליון של