פרשת חקת פותחת בפרשיית הפרה האדומה, שמחזירה אותנו לפרופורציות בכל הנוגע לתפיסתנו את עצמנו ואת מעמדנו אל מול הא-להים. אנו מגלים שוב ושוב שחרף הרצון
חיים הייזלר, רו"ח פעמיים בפרשת השבוע ופעמיים במקומות אחרים בתורה אנו למדים על חטאם של משה ואהרן, חטא שבעטיו לא זכו להיכנס לארץ המובטחת. בפרשתנו
אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים – יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו
הרב ד"ר אמיר משיח רב ביהכנ"ס לצעירים, מרצה במכללת אורות בפרשת חוקת אנו קוראים על חטאו של משה רבנו, והעונש החמור שקבל בגינו: "יַעַן לֹא
בעיצומה של פרשת חקת מאבדים משה ואהרן את הנהגתם בשל מעשה מדבר צין. לבני ישראל אין מים, והם נקהלים על משה ואהרן, ומלינים על המצב.
במחשבה הדתית הקדומה של מצרים ניתן מקום חשוב לפולחן המתים. טקסי הקבורה היו מורכבים מאד וכללו לוויות, משתאות, מחולות פולחן וחניטה שערכה זמן רב. עבודת
פרשת חוקת מתארת את שנת הארבעים והאחרונה להליכת בני ישראל במדבר. נדמה, שהלקחים לא הופקו העם ממשיך בתלונותיו על מזון ומים. במהלך ארבעים שנה אלו
מעשה ביהודי שחי בתקופת שלטון האימים והפחד של סטאלין, שהיה יורד בכל בוקר אל הכיכר האדומה במוסקבה, קונה את העיתון "פראבדה", מציץ לרגע בעמודו הראשון,
ישנה שיטה אפשרית נוספת לעיצוב פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מאשר מאבק פוליטי בכנסת. בשנים הראשונות של מדינת ישראל היה כל נושא טעון אידיאולוגית,
הרב חיים אירם, ראש בית המדרש להלכות גיור של בית מורשה תחיית האומה ושיבתה לציון , הינה פלא הדורות האחרונים . לא רק צופים בעלמא
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
