כל המאמרים במדור מועדים

הימים המיוחדים הללו, ימי האבל על החורבן המתמשך של בית המקדש, מקבלים טעם ומראה עדכני לנוכח אירועי השעה. מפעם לפעם מסובב הסיבות מחזיר אותנו לציר

איך נכנסים אל שנה חדשה ? עם הרבה ענווה כי כל פעם מחדש אנחנו מגלים כמה אנחנו בסך הכל כאלה קטנים, כמה עם כל הרוח

לפני כמה עשרות שנים, עמד בחור צעיר מסיגעט שבהונגריה, אוד מוצל מגיא ההריגה לפני הקב"ה ותבע אותו בקול מר. היה זה לאחר שהותיר במשרפות שמאחור

הכוונה היא מרכיב קריטי בקיום מצוות שופר. פוסק הרמב"ם (הלכות שופר ב, ד): "נתכוון שומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוון התוקע להוציאו, או שנתכוון התוקע

בבואנו לעמוד על מהות השופר והשפעתו על נפשנו, אנו נתקלים בעושר ספרותי עצום. רבים מחכמי ישראל נתנו דעתם על מעלותיו של הכלי הייחודי הזה, שהתורה

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? מהי משמעות הנחמה בעבורנו? כיצד

מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח כמו שמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד): "מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש, געתה פרתו לפניו, עבר

משה רבנו, המתחיל את שליחותו ההיסטורית בכך שהוא אומר לקב"ה 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי', מסיים את שליחותו בספר שלם הפותח במילים 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר

מעשה ברש"י עגנון שהיה מהלך עם שכנו וידידו פרופ' שמואל ספראי, מבית הכנסת שבשכונת "תלפיות" לכיוון ביתו. תוך כדי דיבור, החל פרופ' ספראי, שהיה המומחה