כל הפוסטים בהרב אילעאי עופרן

כרב קהילה אני מקבל מדי פעם בקשות והזמנות ל"וורטים". חברי קהילה שמתקשרים ומבקשים רעיון תורני קצר כדי לשלבו בדברים שהם

וותרו על התחרות – לא "כמה אנשים היינו", "באיזו שעה סיימנו", ו"איזה מטעמים הכנו". הערב הזה חשוב מכדי לשרוף אותו

הדבר היחיד שעוד באמת נותר "בעל פה" כמסורת הלכתית חיה שאינה מקובעת בספרים, אלו המנהגים המשפחתיים, שלא נאמרו בשום ספר

הבקבוק או הסיגריה נולדים מתוך הוואקום. מי ששותה ומעשן, ובעצם "מזדכה" על התודעה שלו, עושה את זה כי הוא יודע

גם להנהגה הרבנית נכון וראוי כי יהיה איזה מצפן המורה את הדרך ודורש ממנה דיווח על פעילותה לפני כמה ימים,

בכל פעם אני מתלבט מחדש – האם האדם שפנה אלי ביקש לשמוע סקירה על השיטות השונות בסוגיה או ביקש לדעת

בית הכנסת עלול להיות אחד המקומות המסוכנים ביותר לילדים בכל יישוב, שכונה או קהילה אמנם רוב תפקידו ופועלו של רב

עצומות רבנים מכל הצדדים ומכל הסוגים הן כר פורה לחילול שם שמים או למצער לריב ומדון כל רב קהילה נתקל

השתדלתי לקחת על עצמי את תפקיד גיוס הקהילה למשימה; ביקשתי מחברים בקהילה ללכת לביתו של הסרבן ולבקש ממנו לתת גט

הדילמה הגדולה שטרדה את מנוחתו הייתה עד כמה להיאבק על המשך החיים כאשר ברור שאיכות החיים תיפגע קשות בשבת שעברה