כל המאמרים במדור במדבר

הרב יעקב אריאל הרב הראשי לרמת גן כן, למרות שבשמות שונים כונה חג השבועות: חג הקציר, חג הביכורים, עצרת. ודווקא 'זמן מתן תורתנו' לא הוזכר

פעמים רבות כאשר בני משפחה יושבים סביב 'זקני השבט' – ההורים או הסבים והסבתות, ואלו מספרים את סיפור חייהם ואת מה שהיה 'פעם', 'כשהיינו צעירים',

מה העיקר במסע? לכל 'מסע' יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר, כמו: "ויצא יעקב מבאר

אם היו שואלים כל נהג ונהגת על הכביש מה הם מעדיפים – להישאר בחיים או לענות על ההודעה שקיבלו הרגע בטלפון, התשובה ברורה. אז למה

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אַרְצָה כְּנָעַן. וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ,

מכירים את אלו שטסים לחו"ל ואחר כך אוהבים לדבר על זה? מה זה לדבר, לחפור על זה! הם יישבו אתכם לארוחת שבת ויפרטו באופן מדויק

בתורה אנחנו נחשפים למושג "טומאה", הפוגעת בגופו של אדם, בין אם היא נראית לעין ובין אם היא נסתרת. הטומאות הנראות לעין הן טומאות הנוגעות לנגעי

בפרשה מתוארים גבולותיה של ארץ ישראל. מאז גלינו מעל אדמתנו ונתרחקנו ממנה, איבדנו את הקשר לארץ ישראל ולנופיה וכך גם לגבולותיה. למרות שהמקרא מדייק במסירת

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, קינא את קנאת ד' והרג את זמרי בן סלוא "נשיא בית אב לשמעוני" שנאף עם המדיינית כזבי בת צור,

פרשת בלק ובלעם והחטא עם בנות מואב מלווים אותנו גם בפרשיות פנחס ומטות. בקריאת התורה מידי שנה אנחנו משמרים את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ביחס למזימה