מדוע לא כתבה התורה 'ממון תחת עין'?
איתן פינקלשטיין יכול סימא את עינו – מסמא את עינו? קטע את ידו – מקטע את ידו? שיבר את רגלו
כל הפוסטים במשפטים
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם
פרשתנו מתחילה בצורה קצת תמוהה, שכן לא מובא בראשה מיהו מדבר, ולא מפורט למי נאמרים הדברים. נקודה זו הציקה לר'
יוצאים בשן ועין
בסערת המשפט שמתרגשת עלינו מעת לעת, מדברים רבות ובלשון גבוהה גבוהה על מהפכה חוקתית ועל שלטון החוק, על שקיפות ועל
תקשורת הוגנת
לא תשא שמע שווא – בין המצוות היסודיות שאנו לומדים בפרשת השבוע ישנו איסור גם על שמיעת שמע שווא. איסור
אסטרטגיה משפטית ש'יש לה 'אלוקים'
לכל עם ומדינה ספר חוקים משלו ושיטת משפט משלו. בשנים האחרונות תופסת מערכת המשפט מקום אסטרטגי מרכזי בחברה ובמערכות המדינה
ורפא ירפא ברפואה מודרנית
הפסוקים: "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב: אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל
שקרים, שוחד ופסקי דין
בהמשך ישיר למתן תורה, בהר סיני עוברת התורה מיד לפירוט ההלכות והנורמות החברתיות. לכאורה היה ניתן להניח שהפרשה תתחיל בדינים
תשמטנה ונטשתה – שמיטה לחומרה
פרשת משפטים מלאה במצוות הקשורות להלכות נזיקין וממונות. אולם בשלהי הפרשה כמה מצוות, הקשורות לחברה ולקהילה. לאחר שהתורה מפרטת כללים
"ודל לא תהדר בריבו"
בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע בשאלות ערכיות לא פשוטות. למשל, כשעל הכף עומדת הזכות לאיחוד משפחות ואל מולה הזכות
עונש שמענו, אזהרה מניין?
על הפסוק : "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כא,יז) , אומר המדרש: עונש שמענו אזהרה מנין, ת"ל (שמות כב,
