כל הפוסטים בפרופ' משה הלינגר

יש מקורות רבים המתארים את היחס החיובי של היהדות לצירוף לא יהודים אליה מיתוס נוסף לגבי הגיור ביהדות הוא שהיהדות

אתגר הגיור ט': תולדות הגיור בישראל-תקופה שנייה: מהקמת הממלכה החשמונאית (142 לפני הספירה) ועד לסוף המאה הראשונה לספירה שתי תופעות

בסיום הטור הקודם, עסקנו בגישה הבדלנית המזוהה עם עזרא ונחמיה בירושלים של הבית השני במחצית המאה החמישית לפנה"ס במאבקם להוצאת

אתגר הגיור ז': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא, המשך בסיום הטור הקודם, עסקנו בדמיון ובשוני שבין ה"גר" לבין ה"אזרח" במקרא. כאמור,

אמנם התורה אסרה על התבוללות עם בני עמים אחרים, אך התנ"ך מראה שלא יהודים בפועל הצטרפו לעם ישראל כדבר שבשגרה

יש מגמה של הפרטה של שירותי הדת בישראל על ידי גורמים אורתודוקסים ציונים דתיים שבאה לידי ביטוי גם בכשרות של

כפי שראינו בטור הקודם, בעקבות ועדת נאמן התבסס מעמדם של בתי הדין המיוחדים לגיור, שבהם גם אם המיועדים לגיור נדרשו

הניסיון המשמעותי ביותר לתת מענה לאתגר הגיור היה בהקמת הוועדה בראשות שר האוצר דאז, פרופ' יעקב נאמן, על ידי ראש

הציונית הדתית לא העמידה את אפשרות הגיור עפ"י הגישות היותר מקלות הקיימות בהלכה כדרישת "ייהרג ואל יעבור" כפי שנאמר במאמר

בגיליון הקודם הצעתי תכנית מפורטת לאמנה מחודשת ביחסי דת ומדינה בישראל. בין הסוגיות שהעליתי הייתה הסדרת סוגיית הגיור באופן ממלכתי