כל המאמרים במדור שמות

שמעון יצחקי (שיץ), רו"ח נשיא אלביט הדמיה כל יהודי ירא שמים יודע שכל ממונו ניתן לו על ידי בורא עולם כפקידון. למען יקיים את מצוות

בפרשת תרומה מעניקה לנו התורה הצצה ראשונית במשכן, שלימים עתיד יהיה להפוך למקדש, בית ה'. אלפי פרטים ופרטי פרטים מצויים בהלכה בכל הנוגע לדיני המשכן

חרב הפיטורין המאיימת על צוארי רבים מעם ישראל ומבצעת את זממה מחייבת היערכות חברתית כוללת מולה. בשבת "תרומה" מטבע הדברים עולות המחשבות של התמודדות עם

פרשיות נזיקין שבפרשת השבוע מלמדות יסוד הלכתי פשוט וחד – האדם אחראי. הוא אחראי לשורו ולחמורו שלא יזיקו, הוא אחראי לאש היוצאת מתוך שדהו; הוא

נוסח הדיבר הרביעי שבפרשת יתרו שונה בתכלית מנוסח דיבר זה בפרשות ואתחנן. בפרשת יתרו מצווים אנו לזכור את יום השבת בעוד שבפרשת ואחתנן מצווים אנו

מאז קבלת התורה , היתה בעם ישראל התלבטות מתמדת: האם מותר לעשות שימוש בחכמת הגויים , או שמא התורה אסרה שימוש כזה בתכלית האיסור בציווי:

מאת חננאל ובר, רו"ח, MBA פרשת יתרו היא הפרשה הראשונה שבה מופיעות המצוות הגדולות והמפורסמות ביותר לעם ישראל – עשרת הדיברות. שאלה גדולה הקשורה בפרשה

בסופה של פרשת יתרו אנו מוצאים לראשונה ציווי על כלי פולחן, על הקמת המזבח. יש לשים לב שציווי זה מופיע לפני הציווי על עצם הקמת

תודה מיוחדת מגיעה ליתרו, על כך שלימד אותנו להגיד תודה. בעיצומו של המפגש המרגש, שבין יתרו למשה אנו עדים לאמירת תודה וברכה, היוצאת מקירות לבו