כל הפוסטים בגרים

פרק כ"א גיור גר קטן שאין לו רצון אוטונומי הוא מקרה מבחן לשאלת מעמד הרצון בגיור. ההלכה דוחה את האפשרות

נפסק להלכה שאין הבדל בין יהודי לגר בתחום התפילה וכן "גר גמור מזמנים עליו ויכול לברך ברכת המזון ולומר על

רצון הגר להצטרף לעם ישראל הוא עיקר הגיור, ולא ההתחייבות לשמירת תורה ומצוות פרק י"ט מצינו בתוספתא: "גר שקיבל עליו

אם הגר התגייר לבד קוראים לו "בן אברהם אבינו", אבל במקרה שאביו התגייר ניתן לקרוא לו כבן אביו היהודי שגם

הרמב"ם מתאר תמונה היסטורית ברורה שאברהם העמיד רבבות של מאמינים בחרן ויצר קהילה אמונית גדולה שעניינה אמונה בה' אחד בימים

אחת הדרכים הטובות והאמתיות ביותר לקיים את מצוות "ואהבתם את הגר" היא על ידי הבחירה להיות משפחה מלווה בשולחן ערוך

במאמר הקודם עקבנו אחר הדרמה המקראית המתוחה בין ספרי עזרא ונחמיה לבין מגילת רות. בטקסטים הראשונים, זרע ישראל הוא היסוד

בדיון הקודם הצבעתי על קיומם של שלושה מנגנונים להבטחת קידומה של הזהות היהודית: בדיקת מניעי המתגייר, בדיקת תודעתו לאחריות המוטלת

דבריו של רבי חלבו "קשים גרים לישראל כספחת" גרמו לאורך הדורות ועד ימינו לקושי רב בהבנת דרכה של התורה לגרים

נוצרים שני עמים יהודים בישראל, "יהודים-יהודים"; הנתפשים בעיני הכול כיהודים, ו"יהודים-לא יהודים"; הנתפשים בעיני עצמם וסביבתם כיהודים, אבל לא לאור