עוד על הפנומנולוגיה של ההלכה
במדור הקודם דיברנו על כך שלעתים דינמיקה של התפתחות הפסיקה מושפעת מהתוצאה שפסיקה מסוימת יוצרת – יותר מאשר מן הסיבה
במדור הקודם דיברנו על כך שלעתים דינמיקה של התפתחות הפסיקה מושפעת מהתוצאה שפסיקה מסוימת יוצרת – יותר מאשר מן הסיבה
התפיסה הקלאסית של לימוד הלכה והתפתחות ההלכה, רואה אותה כנובעת מן המקורות והשתלשלות הדיון בהם. כלומר יש טקסט סמכותי, וההלכה
לאחר הסדרה הארוכה בענייני תפילה, אנו באים לסדרה חדשה ועקרונית – הבאה לעשות סדר בנושא החשוב באמת, העומד בכותרת
אף שהוא מצרך יסוד בכל ארצות המערב ואף מעבר לו, הלחם הוא מצרך מתעתע בכל הנוגע לכשרות בחו"ל. מתעתע –
סיימנו את הטור הקודם באמירה שראוי לבחון מחדש, בדורנו, את חובת התפילה של היחיד, שנתפסת כחובה המוטלת על כל גבר
אין צורך להיות תלמיד חכם כדי להבין שתעניות החורבן (צום הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי – כלומר י"ז
תהינו בשבוע שעבר האם העמידה לפני הא-לוהים בתפילה היא פעולה מתבקשת מתפקידו של האדם ומיחסיו עם בוראו. הצענו הבחנה בין
בשבוע שעבר דיברנו על אופייה הייחודי של תפילת הקבע: מצד אחד, היא והדברים שנספחים אליה הפכו יסוד ובסיס של חיי
בשבועות הקרובים אייחד את הטור, אם לא יהיו 'הפרעות' מיוחדות, לסוגיית התפילה, סוגיה חשובה שיש לה השלכות רבות על אופי
אמנם חג הסוכות מאחורינו – ובהתאם, הטורים הבאים יוקדשו להלכות של ימי החול – אבל אני מבקש בכל זאת לתפוס