מי צריך 'הלכה ישראלית'? (1)
לאחר הסדרה הארוכה בענייני תפילה, אנו באים לסדרה חדשה ועקרונית – הבאה לעשות סדר בנושא החשוב באמת, העומד בכותרת
לאחר הסדרה הארוכה בענייני תפילה, אנו באים לסדרה חדשה ועקרונית – הבאה לעשות סדר בנושא החשוב באמת, העומד בכותרת
אף שהוא מצרך יסוד בכל ארצות המערב ואף מעבר לו, הלחם הוא מצרך מתעתע בכל הנוגע לכשרות בחו"ל. מתעתע –
סיימנו את הטור הקודם באמירה שראוי לבחון מחדש, בדורנו, את חובת התפילה של היחיד, שנתפסת כחובה המוטלת על כל גבר
אין צורך להיות תלמיד חכם כדי להבין שתעניות החורבן (צום הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי – כלומר י"ז
תהינו בשבוע שעבר האם העמידה לפני הא-לוהים בתפילה היא פעולה מתבקשת מתפקידו של האדם ומיחסיו עם בוראו. הצענו הבחנה בין
בשבוע שעבר דיברנו על אופייה הייחודי של תפילת הקבע: מצד אחד, היא והדברים שנספחים אליה הפכו יסוד ובסיס של חיי
בשבועות הקרובים אייחד את הטור, אם לא יהיו 'הפרעות' מיוחדות, לסוגיית התפילה, סוגיה חשובה שיש לה השלכות רבות על אופי
אמנם חג הסוכות מאחורינו – ובהתאם, הטורים הבאים יוקדשו להלכות של ימי החול – אבל אני מבקש בכל זאת לתפוס
בשעה שאתם קוראים את המאמר הזה, סביר להניח שכבר הצבתם לפחות את היסודות הראשונים לסוכה. זה הרי מנהגם הנאה של
הכותרת "הלכה ישראלית" מתכתבת עם החזון של התנועה שאני מוביל, "תורה ישראלית – לכתחילה". כשאנחנו אומרים "תורה ישראלית" אנו מתכוונים