מה המשמעות של מעבר מחובה לרשות
סיימנו את הטור הקודם באמירה שראוי לבחון מחדש, בדורנו, את חובת התפילה של היחיד, שנתפסת כחובה המוטלת על כל גבר
סיימנו את הטור הקודם באמירה שראוי לבחון מחדש, בדורנו, את חובת התפילה של היחיד, שנתפסת כחובה המוטלת על כל גבר
אין צורך להיות תלמיד חכם כדי להבין שתעניות החורבן (צום הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי – כלומר י"ז
תהינו בשבוע שעבר האם העמידה לפני הא-לוהים בתפילה היא פעולה מתבקשת מתפקידו של האדם ומיחסיו עם בוראו. הצענו הבחנה בין
בשבוע שעבר דיברנו על אופייה הייחודי של תפילת הקבע: מצד אחד, היא והדברים שנספחים אליה הפכו יסוד ובסיס של חיי
בשבועות הקרובים אייחד את הטור, אם לא יהיו 'הפרעות' מיוחדות, לסוגיית התפילה, סוגיה חשובה שיש לה השלכות רבות על אופי
אמנם חג הסוכות מאחורינו – ובהתאם, הטורים הבאים יוקדשו להלכות של ימי החול – אבל אני מבקש בכל זאת לתפוס
בשעה שאתם קוראים את המאמר הזה, סביר להניח שכבר הצבתם לפחות את היסודות הראשונים לסוכה. זה הרי מנהגם הנאה של
הכותרת "הלכה ישראלית" מתכתבת עם החזון של התנועה שאני מוביל, "תורה ישראלית – לכתחילה". כשאנחנו אומרים "תורה ישראלית" אנו מתכוונים
פרשת כי תבוא פותחת בתיאור מצוות הביכורים, תיאור חגיגי במיוחד: בן ישראל שזוכה לנחלה בארץ לוקח מראשית פרי האדמה, שם
הלכה ישראלית | ד"ר יואב שורק, יו"ר 'תורה ישראלית – לכתחילה' גם מי שלא פתח את 'זמן אלול' בישיבה, נכנס