כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

"דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד" (סנהדרין פ"ד מ"ב): דרשת חכמים בתחילת פרשתנו, המחייבת לפנות אל דייני ישראל מכוח הכלל של

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" – אדם ירא שמיים ואוהבם מתקרב לאורך ימיו כולם לנאמנות העמוקה לאמת. לא ייתכן לחיות

״נשבע להרע ולא ימיר״ –  במילים אלה בחר דוד המלך לתאר את תכונות מי שראוי לגור במקום קדשו של הקב״ה.

  "ואותו הרגת בחרב בני עמון" – מילים אלה הוטחו בפני דוד המלך עליו השלום על ידי נתן הנביא. מי

מה הניע את משה רבנו לסייע לבנות כהן מדיין? בשני הסיפורים הקודמים המניע שלו ברור מאליו. בשעה שהוא ראה איש

בדרכים שונות אנו מבקשים להנציח. היסטוריונים רבים כבר ציינו את העובדה כי בתרבותנו אין אנו מוצאים מונומנטים גדולים, פסלים ואנדרטאות

יועיל לנו כל כך הרבה אם נלמד ממה שאירע בין יוסף ואחיו – כדי להתמודד עם המציאות שאנו חיים בתוכנו

"וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול״ – חג החנוכה, ככל החגים, הוא חג הודאה לריבונו של עולם

האם ייבחר יוסף וכל האחים האחרים יידחו? האם תמשיך אותה תנועה בה ייבחר בן אחד וכל השאר יידחו? האם רק

  "דורון, תפילה ומלחמה" – שלוש הדרכים שבהן התכונן יעקב אבינו לקראת המפגש עם עשיו הפכו להיות ביטוי העומד בפני