כל הפוסטים בויקהל פקודי

"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". המחזה שבו עומד משה

יום רביעי, מוצאי 'פורים דמוקפין', בירושלים. מנסים לצאת מהעיר בדרך הביתה. הכבישים פקוקים, אוטובוסים רבים צפופים, עמוסים במאות אלפים שבאו

בראשית פרשתנו מופיעים פועל ושם תואר שאינם כה שכיחים במקרא. במקום שגרת הלשון, המדגישה את הדיבור והאמירה ("וידבר משה אל

לאנשים החיים היום במדינת ישראל וגם מחוצה לה שמה של המדינה ברור ומובן מאליו. ואולם, לא כך היו פני הדברים

המבנה הציבורי הראשון של העם היהודי עומד בשעה טובה על תילו ועומד להיחנך ולשמש כמרכז רוחני לעם, מקום בו תהא

פניית משה לבני ישראל בפרשתנו 'ויקהל': "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל", מלמדת, לדברי חז"ל, שלא די בכך שמנהיג יהיה ראוי

שליחי ציבור צריכים לא רק לעשות צדק אלא חובתם גם להראות לציבור שהם עושים צדק במהלך המחלוקת הנוראית של קורח

הדיאלוג בין ההנהגה והעם צריך תמיד להתחיל מנקודת מוצא של אימון ושל העצמה פרשת ויקהל מונה את התרומות הניתנות למשכן

חכמת לב קשורה במקומות עמוקים שמביאים אותנו לאמונה פנימית חזקה בפרשת ויקהל, חוזרים וממנים את בצלאל לבניית המשכן. מה היה

ארבע וחצי פרשיות מקדישה התורה להקמת המשכן, והיא יורדת בהן לפרטי פרטים, לא רק בציווי אלא גם בעשייה. וכל המאמץ