קורבן התמיד ועלילות הדם שלפני פסח
"וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַ-ה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר
"וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַ-ה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר
בעל עקידת יצחק לפרשתנו מחלק את פעולות האדם לשלושה סוגי פעולות. פעולות טבעיות, פעולות לימודיות ופעולות מידותיות. הסוג הראשון, של
התרבות הנרטיבית של העידן הפוסט מודרני, אינה רואה את עצמה מחויבת לאמת אובייקטיבית. מבחינתה די ב'אמת לשעתה'. מאידך גיסא, התבונה
אשר מנחם, יעקב ישראל, הלל מנחם, יגל יעקב, הי"ד, שנרצחו בידי בני עוולה בתוך שבועיים כאשר להם שמות זהים
החתם סופר הסביר, שלמרות שבדרך כלל צדיקים לא שוחטים אחד את השני, אצל רבה בעקבות השתייה היה זה אפשרי האם
כתב הרמב"ם בהלכות מגילה (פ"ב ה"יז): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה
הפרשה מסתיימת בציווי על עשיית מזבח הקטורת וכן על אופן השימוש בו ע"י אהרן: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר
שלושה עניינים עיקריים בולטים בפרשת תצוה. שניים בנוכחותם ואחד בהיעדרו. מן הדברים הידועים הוא ששמו של משה רבנו אינו מופיע
הכיפה בת זמננו אינה זוכה לעדנה. השורש הוא כ.פ.ה והוא מזכיר יסוד של כפיה "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד
"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי]. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז]. למרות שמדובר כביכול