כל הפוסטים של עיני (יפה) נעמי (ד"ר, פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

השבוע אבקש להביא מחוכמתו של ג'יימס קליר, סופר ומרצה העוסק בהרגלים, קבלת החלטות ושיפור אישי, מחבר רב המכר: "הרגלים אטומיים"

הערב נחגוג את יום ירושלים, כשעודנו במלחמה. אני מוצאת עוצמה ביום זה, המזכיר לנו את הסיבה למלחמה: החזרתה של אנושיות

כמה אומץ נחשף בפנינו בימי המלחמה! אומץ של הורים להגן על ילדיהם, אומץ של מטפלת פיליפינית להגן על קשישה שבה

בני אדם אוהבים לספור. ניתוח פסיכולוגי של נטייה זו מעלה שהיא מספקת לנו ביטחון ו"עוגנים" על מצבנו בציר הזמן ובמרחב.

מלא צער הוא העולם", כתב הרב קוק וחידש חידוש מהפכני בהסבירו מאיזה מקור הוא נובע. לא  מקנאה, תסכול, אשמה או

"למה אני / למה נשארתי…/ למה אותי / למה לא קל לי / לחיות שאותם לקחו / אני מביט אל

מיצגים רבים בארץ ומחוצה לה, כוללים הצבת כיסא ריק להנכחת חסרונם של החטופים, הבעת מחאה על היעדרם והבעת תקווה עמוקה

בליל הסדר אנו נוהגים לקרוא את "שפוך חמתך". קטע זה נמצא בהגדות החל מהמאה ה- 12. במתכונת המוכרת לנו הקטע

טור זה אינו פוליטי, ומטרתו לרמוז על דרך מעשית להשתפר בכל תחום וזירה בחיים, כפרט וכחברה. כתיבתו וכותרתו נכתבו בהשראת

בזמן המלחמה השתתפתי בשתי חתונות של בנים של חברים. אל הראשונה הגעתי כשאחד מבניי היה בחאן יונס. החתונה השנייה התרחשה