כל הפוסטים של ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

"וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל…  וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי

  "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו… וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים

  שוב, נקרא מחדש ונלמד את חמישה חומשי התורה. לכאורה – סתירה לוגית. כיצד יהפוך הישן לחדש? כיצד ניתן ללמוד

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת." (ויקרא כ"ג, מ"ב) מאפייניו של חג הסוכות ומיקומו במעגל השנה (סיום

דברי תוכחה קשים נאמרים לעם בפרשה. אחד מהם נוגע להתנהלותו בנוגע לזיכרון ולהיסטוריה: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר;  שְׁאַל

פרשת השבוע ונגועי הצרעת, שמראם חשוף לכל, מחזירים אותי אל חדר הטיפולים בו נחשפתי, לא אחת, לכאב ולסלידה עצמית שפתחו

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י,

חיינו רצופים אתגרים. יהיו אלה אתגרי גדילה והתפתחות "נורמטיביים" כמו בניית זוגיות, כניסה לעולם העבודה, להורות, לאמצע החיים ולשלב הזקנה,

פסוקי הפרשה החזירו אותי אל הקורסים הראשונים שלמדתי במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה ואשר אותם אני מלמדת בשנים האחרונות במוסדות שונים.