כל הפוסטים של עיני (יפה) נעמי (ד"ר, פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

עמוד ענן מלווה את עם ישראל בלכתו ביום ועמוד אש, בלילה: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה

פרשת השבוע מפגישה אותנו עם הבכורה (מכת בכורות, פדיון פטר רחם) ומזמנת לנו עיון מרתק בסוגיות של גנטיקה וסביבה, "גורל"

זכורים לי המתח וההתרגשות, טרם חציית הקווים, בדרך ל"כיבוש הדגל" של הקבוצה היריבה. האדרנלין זרם בגוף וערנות חידדה את החושים.

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תָּקִים, אֶת-מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וְשַׂמְתָּ שָׁם, אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת… וְנָתַתָּה

פרשתנו נפתחת בדיני עבד עברי ולמעשה "נלחמת", עבורנו ועבור החברה האנושית בכללה, על ערכי מוסר וחירות בתחום ההעסקה ובכלל. "ואין

זכה יתרו שהפרשה תקרא על שמו וּתְלַמֵּד אותנו פרק בהלכות משפחה. עשר דברות נאמרו לנו בסיני ואחת נוספת ניבטת מתוך

קשה לדמיין כיצד עמד העם במתח, בשמעו את מרכבות המצרים מתקרבות ורודפות אחריו אל תוך הים. החשש מפני החושך, המים,

לחנו המוכר של הפסוק מספר תהילים: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱ-לֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", הזדמזם באזניי, כאשר קראתי את

הפטרת השבוע מזכירה בתוכנה את הפטרת השבוע הקודם מספר יחזקאל. גם כאן מדובר במפלתה של מצרים בידי בבל, כשהפעם מזהה

הפטרת השבוע מעמידה בפני העם והכוהנים, ולמעשה בפני כולנו – מראה מלוטשת ומכאיבה. כך נראית עבודת ה' שלכם, קובל הנביא