כל הפוסטים של ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

בשבוע הבא עלינו לטובה, תתחיל שנה חדשה. שנה שאיננו יודעים מה היא צופנת בחובה. בתפר הדק בין השנה המסתיימת וזו

יונה, או חָמָמֶה, בשמה המקורי שהוענק לה בתימן, התייתמה מאִמה בגיל שש. מסע רגלי מפרך לארץ האבות, סכנת מוות שריחפה

הפטרת השבוע מתארת את כנסת ישראל הגולה כאישה עקרה ועזובה, הזוכה לגאולה. הפסוקים מספרים לנו כי נעוריה היו מבישים ואלמנותה–

"עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו מ',ט') הפטרת השבוע מפגישה אותנו עם משימה קשה. מפציר

ההפטרה מזכירה לנו על מה חרבה ירושלים: "… בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי… הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן

פעם לפני שנים רבות היו נערות עבריות ושמן "חפציבה"… כיום, נדמה לי, ששם זה אינו נפוץ כל כך. בהפטרת השבוע

ההפטרה המרגשת שלפנינו יכולה להטעות בקריאה ראשונה ולהתפרש כהצגה הטובה בעיר. קל לדמיין לפנינו צופה, בת ציון, המביטה – במופע

הפטרת פרשת כי תצא היא הפטרת נחמה. הנביא ישעיהו משרטט בה מעבר מעצב, בדידות ושממה לשמחה, לשפע ולביטחון. מסר מנחם

ראש חודש אלול היום, לפיכך יש המפטירים בקריאה לשבת ראש חודש. אני בחרתי לעסוק בהפטרה לפרשת ראה. נחמה אולטימטיבית מקבלת

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיהו מ', א'). הפטרת השבוע מציינת את תחילתו של תהליך שיקום פיסי ורוחני שעובר עם ישראל.