כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

את הדיון על מבנה הרבנות בישראל אני רוצה להתחיל דווקא עם ישעיהו ליבוביץ' ודוד בן גוריון. בעוד היום, אלה המצדדים

את החג צריך לעבור בראש ובראשונה בשמחה, בשלום ובקירוב לבבות. אחרת, מה עשינו? לחג הפסח יצא שם של חג שבו

אחד המופעים המרכזיים של דיני הכשרות בימינו הוא תחום הבשר והחלב. מטבח כשר הוא מטבח אשר מפריד בין בשר וחלב,

עולמנו עדיין זקוק לעם מיוחד שיבטא את קדושתו ונבדלותו באוכל שהוא אוכל ברשימה הקודמת טענתי שגם בעולם עם בשר מתורבת,

העולם הולך לקראת צריכת בשר מתורבת, והדבר הולך לשנות את כל מה שאנו מכירים בעולם הכשרות. על פי פסקי ההלכה

כשרות הבשר תלויה לא רק במין החיה שאותה אנו אוכלים. גם כשמדובר בחיות טהורות, עלינו לשחוט אותן כהלכה ולמלוח את

כשהרמב"ם כותב את הלכות מאכלות אסורות הוא מכנס אותן תחת ספר קדושה. בכך הוא ממשיך את המקרא אשר פירט את

אינני רואה את ההבדל המהותי בין סוגי דגים, עופות או חיות כשרים ולא כשרים הבשר המתורבת שעתיד להשתלט על השוק

התפתחות הטכנולוגיה ושינוי אורח החיים מעלים אתגרים לא קלים על סוגיית הכשרות בימינו. אם תוך כמה שנים הבשר שנאכל יהיה

הכשרות היא אחד מסימני ההיכר המובהקים של היהדות. למרות שמבחינה פורמלית אין הבדל בין חיובי ואיסורי הכשרות לשאר המצוות, דווקא