כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

העיקר הוא ההכרה והתודעה. המעשים הפולחניים כתפילה וכתפילין הם הענף שעוזר לנו לטפס לשם היהדות איננה דת ולכן היא לא

יש למצוא את הקדושה בחיים עצמם, בניהול מאוזן שלהם, בנתינת מקום לחומר וגם לרוח, ובהתנהלות מוסרית-מידתית, המחקה את הנהגת הא-ל

תורת הקדושה נגמרת בעולם החולין. אין היא מסתיימת עם נעילת דלתות בית הכנסת מעיון בעשרת הדברות הסקנו שהיהדות איננה דת,

  כשרובו המוחלט של עם ישראל יסעד בקרוב סביב שולחן הסדר, כולם יהיו שם. קרובי ורחוקי משפחה, חברים ואולי גם

אני מבקש למצוא במצוות השראה, מתוך שותפות של ברית בין האדם לא-לוהים הרב יובל שרלו התייחס ברשימתו האחרונה בעלון זה

היהדות האורתודוקסית אמונה על הלכה של יומיום. לכן היא מנוגדת באופייה העמוק לזרמים האחרים עסקנו ברשימה הקודמת בהבחנה שבין מצוות

היהדות נתפסת כאורח חיים מופתי, שמתבטא בכל פרטי החיים – ביחסים החברתיים ובבניין האישיות אנו נוטים לחלק את תרי"ג מצוות

בשבועות האחרונים התבוננו בעשרת הדיברות. הצעתי לראות בהם חוקה של החברה הגאולית שאותה מבקשת התורה ליצור. יש בהם חיובים שבין

אומרים שזה הדיבר הקשה ביותר. מילא לא לגנוב ולא לגרום נזק. אך, כיצד יכול אדם שלא לחמוד את מה שיש

אדם לא יכול להתנהג בצורה שמעידה על דבר אחד, בעוד שאמונתו ודעותיו נמצאות במקום אחר תמונתו של אחד הרבנים המפורסמים