כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

העלנו ברשימה הקודמת כי ברכת חתנים (שבע ברכות) היא ברכת שבח ולא ברכת המצוות. כעת נברר מיהו זה שאמור לאומרה.

דברנו ברשימה הקודמת על הצורך בתרגום הכתובה בימינו ללשון עברית. כעת נדון בשינויים המתבקשים להיעשות בתוכנה של הכתובה לאור מציאות

נדון הפעם בקצרה בנושא הכתובה בימינו. רוב מוחלט של גברים החותמים היום על הכתובה לא באמת מבינים על מה הם

התחלנו ברשימה הקודמת לדון בסוגיית מכנסים לנשים. ראינו, כי במכנסיים המיוחדים לנשים אין דין 'לא ילבש', והרי הם ככל בגדי

פעם זה היה יותר פשוט. המנהג היה לומר את הסליחות באשמורת הבוקר, קרי בחלק האחרון של הלילה, לפני עלות השחר.

חשיבות מיוחדת נודעה לה לתפילה בציבור. על אף שיכול אדם להתפלל ביחיד, אמרו חכמים כי "תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו

התפילות בראש השנה וביום כיפור ארוכות יותר מהרגיל. כמו כן יותר אנשים מאשר בשבת רגילה מגיעים לבית הכנסת. הארכת התפילה

"הבו לנו הלכה", קרא ביאליק במאמרו המפורסם 'הלכה ואגדה'. ביאליק הבין היטב את כוחה של ההלכה ואת תפקידה בחיים הרוחניים

מפרופ' ישעיהו ליבוביץ' למדנו שלא פחות חשוב מהשאלה שנשאלת הוא הניסוח שלה. פעמים רבות, כשהיה פרופ' ליבוביץ' נשאל שאלה בנושא

"באותה השבת שחלה רבנו זצ"ל". כך פותחת המעשייה החסידית על מה שהתרחש בחצרו של השרף מקוצק, ר' מנחם מנדל, לאחר