כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

קיים פער לא-ברור בין הצורה שבה אנו מקיימים מצוות תפילין לבין תוכן המצווה, כפי שהוא מבוטא בתורה. החיוב להניח תפילין

הלכות תפילין והלכות מזוזה וספר תורה נמצאות בשני מקומות שונים ומרוחקים ב'שולחן ערוך'. את הלכות תפילין ממקם ר' יוסף קארו

כשרבי יהודה הנשיא עורך מסכת שתעסוק בענייני פורים, למרבה הפלא הוא אינו קורא לה 'מסכת פורים' אלא 'מסכת מגילה'. כאשר

  ברכת כהנים היא מצווה מן התורה. הרמב"ם מונה אותה בספר המצוות שלו (עשין כו), כחלק מחיובי הכהנים במקדש, ואולם

זה נראה פרדוקסלי, אבל לברכת כהנים יש ברכה. ברכה על הברכה. נוסח הברכה מרתק וזוקק עיון: "אשר קדשנו בקדושתו של

"שישה דברים מונעין נשיאת כפים", כותב הרמב"ם, כאשר אחד מהם הוא "העבירה" (הלכות תפילה טו, א). בדרך כלל אין אנו

  הקושי בהבנת פעולתה של ברכת כהנים נובע מתפיסתה כמאורע חד-צדדי, בו עומדים אנשים נבחרים על הדוכן ומברכים את העם

  ברכת כהנים איננה מעשה קסמים. ודאי שהכהנים אינם מקור הברכה אלא א-לוהים. מצד שני, ברור באותה מידה, שהכהנים אינם