כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

רוב עם ישראל מדליק נרות שבת, עושה קידוש, אוכל ארוחה משפחתית בערב שבת ולא עובד במהלך השבת. מנגד, רוב עם

בימינו אנו נדרשים למחשבה אחרת – מחשבה שיודעת להכיל מורכבויות ולהעלות תהיות סיפר ד"ר צבי צמרת, מי שעמד בראש 'ועדת

השבת – כרעיון המוביל למעשה – זקוקה לתרגום מחודש בכל תקופה כדי שתתבטא בצורה עדכנית וחיה במספר מקומות ציוותה התורה

דווקא מצוות השבת היא שמחייבת אותנו לעסוק בפרנסה וביישובו של עולם לאורך ששת ימי המעשה כיצד תלמיד ישיבה מתכונן לשבת?

אם האדם עליון על שאר בעלי החיים, מה מונע מאתנו לחשוב שבני אדם מסוימים עליונים על פי בני אדם אחרים?

יש פרדוקס מובנה במצוות השבת. מצד אחד, פרקי הבריאה של ספר בראשית מציגות את השבת כעניין אוניברסלי, השייך לכל הבריאה.

בשנת 1932 כותב אלברט איינשטיין מכתב למלומד יהודי אחר, זיגמונד פרויד, ובו הוא שוטח בפניו שאלה שמבחינתו היא הגורלית ביותר

תורת ישראל איננה פותחת בעם ישראל, וזהו דבר שאינו מובן מאליו. כפי שכתב הרמב"ן, ראוי היה בתחילת התורה לכתוב "וידבר

  שיקולים זרים של כבוד ומעמד, כסף ופוליטיקה, נכנסו לדת וזיהמו אותה הכרה בא-ל אחד על ידי כלל האנושות, היא

אחדות הא-ל היא גם היסוד לשלום העולמי ראינו ברשימה הקודמת כיצד הרב דוד שלמה שפירא ממילווקי לקח את דוקטרינת שבע