כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

התחלנו ברשימה הקודמת לדון בצניעות הלבוש הנדרשת בהלכה. הבאנו את דברי התלמוד 'טפח באשה ערווה' ו'שוק באישה ערווה' וראינו כי

להלכות צניעות יש כיום תדמית לא חיובית הן בציבור הדתי ובעיקר בציבור הכללי. אין זה רק אנטגוניזם לנוכח הקצנות שונות

הבדיחה מספרת שעל כל שני יהודים צריך שלושה בתי כנסת. מסתבר, שהמציאות איננה רחוקה מכך. הנה כי כן, ביהדות חולקים

"דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש, כתיב: כתוב לך את הדברים האלה, וכתיב: כי על פי

האויב הגדול ביותר של תלמיד ישיבה מצוי הוא 'ביטול תורה'. אין דבר שמהווה בעולם הישיבות איסור גדול מכך – בזבוז

הכתובה היא אחד המסמכים המאלפים במסורת היהודית. יש הסוברים שהכתובה היא מן התורה ויש הסוברים שמקורה בתקנת חכמים (ראו בבלי

פרשנו ברשימה הקודמת את המקורות הראשוניים בסוגיית ברכת שהחיינו בחופה, וראינו שמעיקר הדין לא תוקנה ברכה זו כלל. מהיכן אם

הנוהג המקובל בימינו הוא לברך ברכת שהחיינו מתחת לחופה על טלית חדשה שהחתן מתעטף בה. נוהג זה מעורר קושי משלושה

לקראת ראש השנה תשע"ו, מונו 22 דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים. נשיא בית הדין הגדול, הראשל"צ הרב יצחק יוסף, הזמין

"ירידת הדורות" הוא מושג מפתח במסורת היהודית ואולי אף בכל מסורת דתית שהיא. בניגוד לתפיסה המודרנית, השמה במרכז את האדם