כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

אינני יודע מדוע, אבל נוצר הרושם שבחברות מאמינות ודתיות אין מספיק הקפדה על ענייני ממון. סיפורים רבים ישנם על גופים

ברשימה הקודמת התחלנו לדון במשמעותו של הדיבר 'לא תנאף' בחברה הגאולית שאותה התורה מבקשת לכונן באמצעות עשרת הדברות. קראנו את

כשאנו קוראים את החלק השני של עשרת הדברות, זה המתמקד ביחסים שבין אדם לחברו, אנו מסוגלים ברוב הפעמים להבין את

לא תרצח. זה נראה כל כך הגיוני, ברור ומתבקש, עד שאנו עשויים לשאול – מדוע צריך בכלל לצוות על כך

עשרת הדברות הם מופע כולל של אמונה ומוסר חברתי. יש צורך בקיומם של כולם כדי להשלים את קומתו של האדם

מצוות כיבוד הורים חריגה בנוף של עשרת הדברות. היא לא רק המצווה היחידה המנוסחת כולה כחיוב 'עשה', ולא רק המצווה

מאלף לראות את הניגוד שקיים בין מעמדה של מצוות כיבוד הורים המקראית ובין מעמדה בספרות ההלכתית המאוחרת. במקרא, מצוות כיבוד

  שמירת שבת הפכה בספרות ההלכה ובתודעה הדתית הציבורית לאחד הסממנים המרכזיים של הזהות היהודית. עונש חילולה הוא מהחמורים בתורה

לשאת את שם ה' בדברי שווא מביא לזילות שם השם. לפופוליזם שלו מקובל בהלכה לזהות את הדיבר "לא תישא את

איסור עבודה זרה נראה בעיניים מודרניות כארכיאולוגיה היסטורית. בעולם המערבי כבר לא נהוגה עבודת אלילים. פסלים ותמונות נעשים לצורך נוי