כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

היהודי הוא האדם שאוחז בהכרות הנכונות אודות הא-לוהים, ומתוקפן מקיים את התורה ברשימה הקודמת ראינו את תפיסת חז"ל בנוגע לשאלת

הזהות היהודית של תקופת המקרא התגבשה סביב זהותו האתנית של האדם. להצטרף לעם ישראל היה פשוטו כמשמעו – לעבור לגור

זהות יהודית בתקופת המקרא היתה בעיקרה זהות אתנית. כדי להיות יהודי, אדם היה צריך להיות חלק מהקולקטיב היהודי, בראש ובראשונה

לדעת הרמב"ם זהות יהודית נקבעת בראש ובראשונה על בסיס יסודות האמונה, ואילו קיום המצוות הוא קומה נוספת מעליהם כבר גדולים

העיקר הוא ההכרה והתודעה. המעשים הפולחניים כתפילה וכתפילין הם הענף שעוזר לנו לטפס לשם היהדות איננה דת ולכן היא לא

יש למצוא את הקדושה בחיים עצמם, בניהול מאוזן שלהם, בנתינת מקום לחומר וגם לרוח, ובהתנהלות מוסרית-מידתית, המחקה את הנהגת הא-ל

תורת הקדושה נגמרת בעולם החולין. אין היא מסתיימת עם נעילת דלתות בית הכנסת מעיון בעשרת הדברות הסקנו שהיהדות איננה דת,

  כשרובו המוחלט של עם ישראל יסעד בקרוב סביב שולחן הסדר, כולם יהיו שם. קרובי ורחוקי משפחה, חברים ואולי גם

אני מבקש למצוא במצוות השראה, מתוך שותפות של ברית בין האדם לא-לוהים הרב יובל שרלו התייחס ברשימתו האחרונה בעלון זה

היהדות האורתודוקסית אמונה על הלכה של יומיום. לכן היא מנוגדת באופייה העמוק לזרמים האחרים עסקנו ברשימה הקודמת בהבחנה שבין מצוות