כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

במכת החושך כותבת התורה: "…וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים… וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כדי לענות

העבדות כמציאות תודעתית המשיכה להיות חלק מהוויתם, ובעצם, מהוויתנו עד היום הזה כה אמר ז'אן ז'אק רוסו הפילוסוף הצרפתי- "האדם

עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה על פי הפסוק הפותח את ספר שמות

דווקא בפרשה האחרונה, בימיו האחרונים, מתגלה לנו יעקב אחר המנסה להוביל את ההיסטוריה ולא להיות מובל על ידה. הוא 'עושה

ישנן שתי גרסאות למה שקרה בעבר הנוראי, כפי שיוסף הצדיק מנסח זאת. האחת, באוזני שר המשקים, בבור במצרים – "כִּי

ריכוז כזה של כנות איננו מוצאים במקרא באף מקום. "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים

אלימות, במובנים רבים, היא תולדה של "אילמות". היכן שמסתיימות המילים, מתחילים המעשים זה מתחיל מ – "וישנאו אותו ולא יכלו

יעקב בחכמתו, צדקותו וניסיונו, הסיט את המאבק הצפוי והגורלי ממאבק בתחום ההוויה אל תחום ההכרה הפחד שאחז את יעקב מפני

היסודות בחלום: שמיים, ארץ, מלאכים, עלייה וירידה, הם המטאפורות הבסיסיות לתיאור ישותו, חייו ושאיפותיו של העם היהודי תורת ההכרה – אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה

עוד סיפור מקראי לכאורה מוזר ובלתי סביר בעליל. יעקב אבינו "איש תם יושב אוהלים", עושה את עסקת חייו, קונה בכורה