כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

על ישמעאל אין מה להתפלא, שהרי הוא 'פרא אדם' – פרא במהותו ובטבעו, עם דמות של 'אדם'. הוא אינו אחינו

אברהם חי את חייו בתוך ארץ כנען. הוא מתהלך בארץ, סוחר עם אנשיה, נלחם עבור אנשיה, קובר את מתו בתוכם.

מהי המטרה שלשמה צריך היה אבינו לעזוב הכל מאחוריו וללכת אל ארץ שאפילו את שמה לא אמרו לו בטרם התחיל

הפסוק, "וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י ד'" (בראשית ו, ח) ממלא תפקיד שונה בין התפיסה היהודית לבין זו הנוצרית. בנצרות, פסוק

תכונותיו, אופיו ורשעותו של קין הועמדו במבחן נוראי והוא הפסיד מדוע שעה ד' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ומנחתו

"תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב". מי אמר פסוק זה "תורה צוה"? הפרשה מתחילה ב"וזאת הברכה אשר ברך משה". כלום

הנשמה אינה יכולה להתייאש, אולם היא תלויה במעשה התיקון של האדם המארח אותה הנר מורכב לפחות משני חלקים עיקריים, גוף

עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי

ככל שמתרחקים ממעמד הר סיני אנו פחות דוברים את הדרשות כ'שפת אם' "..ותנא אף אלף וז' מאות ספיקות של ג"ש

תחושת החיסרון קיימת כנתון אינהרנטי באדם באשר הוא, ללא שום קשר למציאות אותה הוא חווה הטיעון ו/או הדיסונאנס בלתי נתפסים.