כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

במבט מאקרו על פרשת תרומה אנו נחשפים לשני נושאים ארציים- אסתטיקה והמחשה. הקמת המשכן מלווה באופן טבעי בנושאים פרוזאיים אלו.

העוסקים בחריצת הדין במסגרות שונות מכונים גם: שופט, פוסק, דיין, רשם. השורשים הלשוניים והרוחניים של בעלי התפקידים הללו, נטועים בדרכי

מיהו היועץ הטוב? תשובת התורה בפרשתנו מצביעה על כך כי יועץ טוב לא רק צובע בעוז את הפגמים, אלא, ובעיקר,

פעמיים בלבד נאלץ החבר להודות בפני מלך כוזר כי הוא (מלך כוזר) צודק. באחת מהן, מקשה מלך כוזר כך: "…

בשנת 2448 לבריאת העולם, מופיע שליחו של הא-ל בפני מועצת חכמי היהודים במצרים ובפיו הבשורה – נשלחתי לגאול אתכם ממש

בני ישראל בפשטות, הם בניו של ישראל, זהו פשוטו של מקרא: "וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה…" (שמות א,א), אלה

  אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע

27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה.

חלום פרעה לא היה חד-פעמי (עפ"י הנצי"ב). בדומה לסיפורו של הכוזרי, החלום חזר ונשנה אליו וגם הניסיונות הכושלים של חרטומיו