כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

מאמר זה נכתב באדמת פולין בסיום סיור בן שבוע ימים במחנות ההשמדה, במחנות עבודה, ובשאר מקומות שנטבחו בהם יהודים זקנים

אירוע חריג ויוצא דופן התרחש כמאה שנה לפני חורבן הבית, בערב פסח שחל להיות בשבת. בני בתירא שהנהיגו את העם

מילות הערכה ותודה כמעט שאינן נשמעות בתקופתנו. בחיי היום הסוערים מלווים את האדם מתחים, שעלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו.

כאשר אנו אוספים במרוכז חפצים למטרה כל שהיא, אם המבצע הצליח ניתן לומר בסופו "היה די והותר". פירוש: אספנו הרבה,

כאשר ט"ו באדר חל בשבת בני הכרכים חוגגים פורים משולש, משום שמצוות החג נעשות במשך שלושה ימים. י"ד באדר – קוראים את

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. "וְהָיָה

הכרובים היו סימן מובהק לטיב היחסים שבין כנסת ישראל להקב"ה. הדבר בא לידי ביטוי בכיוון פניהם של הכרובים: "כיצד הם

בחלקה הראשון עוסקת הפרשה בדיני חבלות. כאשר אדם חובל באחר, עליו לשלם דמי חבלה הכוללים את הנזק, ההוצאות הרפואיות, את

פרשתנו מתארת פגישה מרגשת בין יתרו למשה, בין החותן לחתן. הרקע לפגישה הזו היא ההתרגשות הגדולה של יתרו, כאשר הוא

מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה